ארגמן תעשיות בע"מ נ' מקורות חברת מים בע"מ

פסק דין

רקע

1. לפניי תביעה כספית בסך 2,874,073 ₪ בגין השבת החלק היחסי בסכום השקעה ראשוני ששולם לנתבעת, מקורות חברת מים בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "מקורות"), לפני כארבעים שנה, ולא נעשה בו שימוש בפועל, בשל הפחתה במכסת המים שהוקצבה לתובעת, ארגמן תעשיות בע"מ (להלן: "התובעת" או "ארגמן").

2. על פי כתב התביעה, ארגמן היא חברה פרטית אשר עיקר עיסוקה בתחום הטקסטיל, ומקורות היא חברה ממשלתית המפיקה ומספקת מים, בהתאם לרשיון הפקה והספקה שקיבלה מנציבות המים, בהתאם לסעיף 23 לחוק המים, התשי"ט - 1959 (להלן: "חוק המים").

בין השנים 1966 – 1973 נחתמו בין הצדדים מספר זכרונות דברים והסכמים להספקת מים, המפורטים בסעיפים 3 ו- 4 לכתב התביעה:

במסגרת זכרון דברים מהמועדים 15/7/66 ו-14/2/67 והסכם מיום 25/3/71, התחייבה מקורות לספק לארגמן מים בכמות של 850,000 מ"ק לשנה (נספח א' לכתב התביעה). על פי הסכם זה, ביום 1/10/66, השקיעה ארגמן סכום של 50,000 ל"י, וביום 1/10/74 השקיעה סכום נוסף של 250,000 ל"י, ובסה"כ 300,000 ל"י, אשר חושב לפי כמות של 850,000 מ"ק לשנה;

במסגרת זכרון דברים מיום 28/3/71 והסכם מיום 5/9/71, התחייבה מקורות לספק לארגמן מים בכמות של 400,000 מ"ק לשנה (נספח ב' לכתב התביעה). על פי הסכם זה, ביום 28/3/71, השקיעה ארגמן סכום של 300,000 ל"י, אשר חושב לפי כמות של 400,000 מ"ק לשנה;

במסגרת זכרון דברים מיום 27/3/72 והסכם מיום 20/8/72 התחייבה מקורות לספק לארגמן מים בכמות של 200,000 מ"ק לשנה (ההסכם צורף כנספח ג' לכתב התביעה). על פי הסכם זה, ביום 27/3/72, השקיעה ארגמן סכום של 174,000 ל"י, שחושב לפי כמות של 200,000 מ"ק לשנה;

במסגרת הסכם מיום 15/5/73 התחייבה מקורות לספק לארגמן מים בכמות של 100,000 מ"ק לשנה (ההסכם צורף כנספח ד' לכתב התביעה). על פי הסכם זה, ביום 15/5/73, השקיעה ארגמן סכום של 34,000 ל"י, ובתשעת החודשים שלאחר מכן, היא השקיעה סכום של 7,522.2 ל"י בכל חודש, ובסה"כ 101,700 ל"י, שחושב לפי כמות של 100,000 מ"ק מים לשנה.

לטענת ארגמן, השקעות אלה מסתכמות בסך 875,500 ל"י , ולאחר שיערוך הן מסתכמות בסך 8,153,398 ₪ .

3. בחודש אוגוסט שנת 1997 הורה נציב המים על הפחתת מכסת המים של ארגמן מכמות של 1.39 מיליון מ"ק לשנה לכמות של 900,000 מ"ק לשנה, החל מיום 1/1/97.

בתביעה נטען, כי הפחתה זו נועדה לצורך התאמת מכסת המים של ארגמן לנורמות ולכללים הקיימים לשימוש במים, בהתאם להוראת סעיף 21 לחוק המים. ארגמן טוענת, כי לאחר קבלת ההודעה בדבר הפחתת מכסת המים, היא פנתה לנציבות המים בדרישה להגדיל את מכסת המים המוקצית לה (נספח ז' לכתב התביעה). בעקבות כך, במהלך שנת 2003, הכירה נציבות המים, בדיעבד, במכסה של 955,000 מ"ק מים לשנת 1997 ובמכסה של 965,000 מ"ק מים לשנת 1998 (נספח ח' לכתב התביעה).

ארגמן טוענת כי היא פנתה מספר פעמים לחברת מקורות, בדרישה לקבלת החזר כספי בגין החלק היחסי של השקעותיה, אלא שפניותיה נדחו, ללא מתן מענה ענייני (נספח ט' לכתב התביעה). לפיכךארגמן טוענת כי היא זכאית להשבת 35.25% מסך השקעותיה במקורות, שיעור המסתכם בסך 2,874,073 ₪.

עמדתה של ארגמן

4. ארגמן טוענת, כאמור, כי היא זכאית לקבלת החזר כספי ממקורות, בגין חלקה היחסי של השקעותיה, המתייחס לכמות המים שהופחתה במכסה, במסגרת התאמת המכסה לנורמות ולכללים בדבר השימוש במים במפעלים כדוגמת מפעלה של ארגמן.

לטענת ארגמן, החזר החלק האמור בהשקעה מעוגן בסעיף 22 לחוק המים, העוסק באפשרות השבת החלק היחסי במכסת המים, אשר הופחת לצורך התאמה לנורמות ולכללים לשימוש במים, שנקבעו על ידי נציב המים (על פי סעיף 21 לחוק המים), וכן היא מעוגנת במסגרת ההסכמים לאספקת מים, שנחתמו בין הצדדים.

מטעם ארגמן הוגש תצהיר עדות ראשית של מר אלי שמאי, סמנכ"ל פיתוח עסקי, ששימש כסמנכ"ל כספים בין השנים 1986 - 2002, והצהיר כי העובדות הנטענות בתצהיר ידועות לו מידיעה אישית או מתוקף תפקידו בארגמן.

בנוסף, הוגשה מטעם התובעת חוות דעתו של רו"ח פרופ' ניסים ארניה, שקבע כי הזכות שנרכשה על ידי ארגמן ניתנת לסיווג כמניות או כמקדמה על חשבון מניות חברת מקורות; העמדת מימון למקורות על דרך פיקדון או הלוואה או נכס בלתי מוחשי (זכות לקבלת מים).

פרופ' ארניה טוען, כי הרישום בדו"חות הכספיים של מקורות מעיד על כך, שגם מבחינת מקורות, מדובר במקור מימוני להשקעות ולא השתתפות בהשקעות. לטענתו, בהתאם לכל אחד מאופני הסיווג האפשריים, הזכות שהתקבלה בגין הסכום החד פעמי אינה בת פחת. מעבר לכך, לטענתו, הוצאות הפחת מגולמות בעלות הפקת והספקת המים (בין היתר, בהתאם להסכם מחודש אוקטובר שנת 1993, שנערך בין מקורות לבין מדינת ישראל). לפיכך, הורדת פחת מהסכום החד פעמי מהווה "פחת כפול", המתבטא ברכיב פחת הנכלל במסגרת חישוב עלות הפקת והספקת המים במשך השנים וכן החזר סכום נמוך יותר לארגמן, בגין קיזוז רכיב הפחת האמור. בנוסף, דן פרופ' ארניה באפשרות השיערוך הראויה של הסכום שהושקע על ידי חברת ארגמן בחברת מקורות.

לצד חוות דעת זו, הוגש תצהירו של מר יורם תמרי, המשמש, החל מיום 1/4/87, כרכז תיק המים במרכז החקלאי, ובמסגרת תפקיד זה שימש, בין השנים 1987 – 1994 כדירקטור במקורות. לטענתו, במסגרת פעילותו בדירקטוריון מקורות, הוא פנה בבקשה לקבלת מידע בנוגע לנושאים שונים הקשורים, בין היתר, לזכויות המים של צרכני מקורות ולתשלומים שבהם הם מחוייבים. מר תמרי ערך בירור בעניין גביית תשלומים בגין זכויות מים, ובמסגרת זו התקבל אצלו מכתבו של עו"ד חנן היבשמן, היועץ המשפטי של מקורות (נספח א' לתצהירו), אשר, לטענת ארגמן, מבסס את זכאותה הנטענת להחזר בגין השקעתה היחסית.